מעט עקרונות מהתאריך העברי ושיטת חישובו

שיטת החישוב של התאריך העברי היא די מורכבת. מכיוון שהיא משלבת בתוכה שתי שיטות חישוב—החישוב השימשי והחישוב הירחי. אומר לנו הרב יניב חניא, מאתר שורש.

התאריך הלועזי, שהוא התאריך השולט בציבוריות הישראלית (ומכונה בשל כך, התאריך האזרחי), התחיל לפני כ2000 שנה. ביום הולדתו (או נכון יותר ביום ברית המילה) של מייסד הנצרות. והוא תאריך שימשי לחלוטין. הוא מתחשב רק בסיבובו של כדור הארת סביב השמש. וכל חודש מתחיל או נגמר לפי החישוב של חלוקת השנה השמשית ל12... (עם סטיה מסויימת שלא נתעמק בה כאן, בשל העובדה שהקפת השמש לא נגמרת בדיוק בסוף היום המדוייק).

לעומת זאת, התאריך המוסלמי, שלפיו נוהגים רוב המוסלמים העולם (גם שם יש מחלוקות שונות), מתחשב אך ורק בסיבוב הירח סביב כדור הארץ. סיבוב שלוקח פחות או יותר 29 יום וחצי... המוסלמים מסיימים את השנה לפי שנת הירח, שלוקחת 354 יום... ולכן יש פער של 11 יום בין השנה שלהם, המבוססת על הירח, לשנה הלועזית שמבוססת על השמש. כך שהחגים והאירועים המוסלמים "נודדים" על פני הלוח הלועזי. והראמדן, לדוגמא, יכול לחול לעיתים בחורף ולעיתים בקיץ...

התאריך העברי משלב את שתי השיטות (במובן מטפורי, כי הוא כמובן קדם הן לתאריך הלועזי והן לתאריך המוסלמי), ועל ידי הוספת חודש מידי שלוש שנים בערך, שומר הן על תחשיב הירח... כך שכל חודש הוא בין 29 יום. והן על תחשיב השמש, כך ששנה היא 365 יום... פעם בשלוש שנים. הסיבה לכך הוא ציווי התורה שחג הפסח יחול באביב, מה שצריך היצמדות גם למצב השמש החום והקור...

כיום, אתרים רבים, ביניהם אתר שורש, מציעים כלים נוחים ונחמדים להמרה של תאריך מתאריך לועזי לעברי. ובקלות רבה משתמשים יכולים להמיר את התאריך הידוע להם, למשל תאריך הלידה בתעודת הזהות, לתאריך העברי המקביל. הרב יניב חניא, מספר לנו שיש מבקרים רבים מאוד באגף המרת התאריכים של אתר שורש ורבים מאוד עושים שימוש בכלים הייחודיים להמרת תאריכים שיש בו. ביניהם מגוון רחב של מוסדות ממשלתיים וכדומה.

אז אם אתם חשים קרבה לתאריך העברי- אתם לא לבד. זה ממש הפך להיות טרנד.